על אילתורים והסתרות

אנשים עם הפרעת קשב  חשים לרב שהקשיים שלהם אינם לגיטימים או מובנים לסביבה ולכן נוטים ל”מרוח” את הסביבה בסיפורים שונים שיסבירו את ההתנהגות הלא מוסברת. נעמה סיפרה לי על החוויה שלה במכללה: גם אתמול היא הלכה עם חברות לספריה לשעתיים ללמוד בין השיעורים. בזמן שכולן קראו חומר היא “עשתה את עצמה” קוראת, בהתה בספר בחוסר ריכוז, לא הצליחה לקלוט דבר מהכתוב ופשוט חיכתה שהשעתיים האלה יעברו. כשהן יצאו הן שאלו זו את זו איך הלך. נעמה אמרה שהיה בסדר גמור אך התחושה הכבדה ליוותה אותה כל היום. ”למה את לא מספרת להן שזו לא דרך הלמידה המתאימה לך, שזה לא עובד? שתעדיפי שתשבו יחד ותעברו על החומר ואת רק תקשיבי או שבכלל עדיף לך ללכת לנוח בינתיים ולא לבוא לספריה כלל” שאלתי. נעמה חייכה חיוך מריר ואמרה שאנשים פשוט לא מבינים את זה. חושבים שאם אתה רוצה אז אתה יכול וזה רק ענין של מאמץ. לא מבינים מה זה לשבת מול חומר ולראות רק אותיות רצות מול העיניים. לא מבינים את הקשיים בביצוע משימות מסוימות, את האיחורים שלי בבוקר. גם אני עצמי לא מבינה את עצמי הרבה פעמים אבל יודעת בתוכי שזה לא ענין של רצון אלא משהו גדול ממני… אז איך אנשים אחרים יבינו? עדיף להמציא משהו ולצאת מזה איכשהו”

שקרים לבנים, מריחות, פתרונות של הרגע האחרון – אתם מכירים את זה היטב.

אי אפשר להאשים אתכם – מהר מאד הבנתם שאנשים לא ממש מבינים אתכם ופיתחתם שיטות משלכם להתמודד עם אנשים או להסביר את כל הקשים והפאשלות הקטנות. עם השנים פיתחתם יכולת אלתור שלא תבייש אמן בקרקס – רובכם אלופים במתן פתרונות ברגע האחרון, בשליפות מהשרוול. החיים עם קשים תפקודיים עוררו את היצירתיות שלכם – אתם מנצלים אותה ברגעים מסוימים עד תום. הבעיה היא שהמחירים של ההסתרה והאלתור הם כבדים.

כשאתם מסתירים אתם פשוט מבודדים את עצמכם מהסביבה, מקיפים את עצמכם בטבעת של בדידות. הנושא הזה דורש כמובן התעמקות ופירוט של מצבים חוזרים או אנשים מולם אתם מאלתרים במיוחד אבל יש כמה שאלות שניתן לשאול כבר כעת: אתם מפחדים שלא יקבלו אתכם ויתרחקו? אין לכם כוח להסביר את עצמכם כל הזמן? מה עומד בבסיס ההסתרה?

מחיר נוסף שאתם משלמים כאן הוא לחץ רב. כשאתם בונים על יכולת האלתור שלכם מול אנשים, על הדקה ה-90, אתם פשוט מכניסים את עצמכם לסיר לחץ. זה קורה כשאתה אומר לבוס שלך שאתה מתקדם בסדר גמור עם המסמך אך בפועל כמעט ולא נגעת בו. יום לפני אתה נכנס ללחץ ויושב על זה אל תוך הלילה. מתחיל לאלתר כי לא תוכל לפתור הכל ביום אחד. ההספק ליום אחד הוא מרשים אך איכות העבודה  יורדת. והמתח רב  – יום אחד עוד יעלו עליי.